יום שני, 5 באוקטובר 2009

הר הגעש ויאריקה

ללא ספק צ'ילה ידועה בטרקים ובטיולי היום שלה. אחד מטרקים היותר מוכרים, הוא טרק יומי- הטיפוס להר הויאריקה. טרק פשוט יחסית, לא צריך מפה, לא צריך להכין יותר מדי ציוד, צריך בעיקר שרירים ברגליים וסיבולת לב ריאה.. מדובר בטיפוס לגובה של 2487 מ'.. וכמו שכבר הבנתם, טיפוס זה אומר עלייה.. וכדי לייפות את זה עוד קצת.. העלייה בשלג.

ההכנה המקדימה למסלול של הויאריקה מתרחשת ביום שלפני. עוברים ברחובות פוקון הקרובה להר הויאריקה ומחפשים סוכנות תיירים שמוציאה קבוצה (יש להם הגבלה לכמות אנשים בקבוצה). יש מלא סוכנויות.. אז אם אחת מלאה, או יקרה מדי, או לא נראית לכם.. יש אחרת.

אחרי שסוגרים דיל עם סוכנות, הגיע זמן המדידות.. כן, כן, מדידות. מודדים חליפת טיפוס שמתאימה לשלג, נעליים מיוחדות שלמעשה הן נעלי טיפוס עם דוקרני שלג. כדאי מאד שהן יהיו נוחות.. אחרת אתם יכולים להיתקע 4 שעות של טיפוס (ואולי אפילו יותר) עם כאבים בכפות רגליים.. לא כדאי. חוץ מזה, בסוכנות שלנו קיבלנו גם תיק מיוחד לדברים שלנו, גרזן (פחות נעזרים בה בטיפוס, יותר בירידה) וזהו. אחרי כל שלבי המדידות.. אפשר להתחיל.

אז מגיע יום הטיפוס.. איזה התרגשות.. עשו לעצמכם טובה, תעלו את החלק הראשון ברכבל. הוא לא מעניין יותר מדי, לא מושלג יותר מדי וסתם מעייף לפני העלייה הרצינית בשלג. כשאנחנו עלינו ברכבל ראינו כמה חבר'ה מתחתינו מטפסים ברגל, מתסכלים למעלה ומבט של חרטה בפניהם (סתם, לא ראו את הפנים שלהם.. זה היה גבוה מדי.. אבל אני יכולה רק לתאר לעצמי).

כאמור, העלייה במסלול דיי קבוע, אין יותר מדי שינויים בדרך, מלבד הנוף מדהים שהולך ונגלה ככל שעולים יותר ויותר.

טיפ קטן, מי שמצונן, שיצטייד במלא טישו.. הקור לא עוזר לאף הסתום, והאף הסתום לא עוזר לנשימה המוגברת, והנשימה המוגברת עם אף סתום לא עוזרת לטיפוס.. הבנתם את הרעיון הכללי ובחיי שהכל מנסיון..

אז סוף סוף מגיעים לפסגה, הנוף מדהים (בלי טיפה של ציניות, באמת מדהים). זה גם המקום לציין שהר הגעש עדיין פעיל, אפשר לראות ולהריח מלוע ההר עשן סמיך. אומרים שאפשר גם לראות לבה לפעמים.. אני לא ראיתי כלום חוץ מעשן.

ואחרי שנגמר החלק הקשה של הטיפוס מגיע החלק הכיף. הירידה. מה שעלינו ב- 4 שעות ירדנו בשעה. למי שתוהה איך.. הדרך פשוטה למדי, כל הדרך נעשית בגלישה למטה על הישבן. סוף סוף יש שימוש לחליפות שמדדנו ביום קודם. הרבה יותר נוח לגלוש עליהם ולשמור על הבגדים מתחת יבשים יחסית. זה גם הזמן להשתמש בגרזן איתו עוצרים.

אז איך בעצם זה נעשה. לא יורדים הכל בדוח אחד על למטה.. יש תעלות לאורך הירידה. ובכל תעלה יושבים ופשוט מתגלשים.. כשנגמרת התעלה מסתובבים על הבטן ועוצרים עם הגרזן. נשמע מסובך, אבל לא.. תהיה לכם הדגמה חיה, אל דאגה.

את הטרק מסיימים ספוגים בשלג שנמס לכם על החליפות וסביר להניח שחלק גם ייכנס מתחת לבגדים.. אבל למי אכפת. הטרק באמת כיף. יחד עם זאת, צריך גם להיזהר.. הוא לא בהכרח פשוט והיו בעבר מקרים של תאונות. אז להנות זה חובה.. אבל גם לשמור על עצמכם .

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה