יום שבת, 20 במרץ 2010

סן כריסטובל – San Cristobal

טוב, אז האמת שהשם המלא של המקום הוא סן כריסטובל דה לה קאסאס (San Cristobal de la Casas), או לפחות זה מה שכתוב במדריך טיולים שלי וגם באתר זזנו, כי אף אחד מהתושבים המקומיים לא באמת טורח להגיד את השם הארוך הזה.. בכל זאת יש רק 24 שעות ביממה וחבל לבזבז את הזמן על זוטות כמו שם של עיר. אז סן כריסטובל זה מספיק טוב.


אז דבר ראשון שאני יכולה להגיד על העיר הזאת שהוא מאד בולט, שזאת עיר יפה. ואפילו יפה מאד. היא נחשבת לאחת מהמפורסמות באזור מרכז אמריקה. מצד אחד מבני אבן מאד מרשימים ומצד שני יש המון שווקים אותנטיים שגורמים לך להרגיש שלא התבלבלת, אתה במקסיקו. דבר שני שמאד בולט כאן הוא תרבות הבילוי שלהם. יש כאן המון בתי קפה, המון, המון מסעדות, המון מקומות לצאת אליהם בלילה.. אני מניחה שעצם העובדה שהמון תיירים מגיעים לכאן גורמת לעיר לדאוג שיהיה לה המון מכל דבר.. רק כדי שלא נגיד שחסר. אבל אני לא מתלוננת. דווקא מתאים לי. יש בעיר משהו מאד נוח להיות בו, כל דבר שצריך ניתן למצוא כאן, כך שבקלות אפשר למצוא את עצמך נשאר פה קצת יותר ממה שתכננת. אגב יש פה המון ישראלים...מגניב! רובם מגיעים לפה אחרי הטרקים הארוכים שעשו בטיול של דרום אמריקה.



מוזיאון נה בלום – Museo Na Bloom


אז אחרי שהתלהבתי שיש כאן הכל מהכל, נזכרתי שבתי קפה, מסעדות, ופאבים יש גם בארץ ואני בכלל באתי לראות קצת מקסיקו. אז אני אספר קצת על המקומות המיוחדים שמצאתי. מוזיאון נה בלום הוא אחד מהם. המקום הוקם להנצחה של זוג אנשים שחיי את מרבית חייו כאן, בסן כריסטובל, ולמעשה מדובר בזוג אירופאי נשוי (גרטרוד ופראנס בלום). המוזיאון הוקם מהבית שבו נהגו להתגורר, ואני עדינה.. כי הבית החביב היה בעצם אחוזה מפוארת ויפהפייה שהיום בנוסף להיות מוזיאון היא גם מלון. הזוג התרכז בעיקר בכל הקשור לארכיאולוגיה של התרבות המקומית ואף תיעדו וצילמו הרבה ממנה. המוזיאון מציג את כל פועליהם בשנים בהן הם חיו בעיר. יפה ומיוחד. כדאי לראות.



קניון דל סומידרו – Canon del Sumidero


סיור ימי מאורגן שנמשך שעתיים, באחד המקומות היפים שראיתי. השיט מתרחש בקניון דל סומידרו שמכילים מצוקים ענקים (!), ושאני אומרת ענקים אני מכוונת לגובה של קילומטר בערך.. כל מצוק צורה מיוחדת, ואני יודעת שזה כבר הפך להיות קלישאתי משהו.. אבל כן, זה גורם לך להרגיש את הכח של הטבע.. ושאנחנו בני אדם קטנים וחסרי ישע.. אבל מה לעשות.. זה נכון. חוץ מזה, יש המון בעלי חיים שרואים בדרך (תכינו מצלמות..) מלא ציפורים (לצערי אני לא יכולה לדעת מה השמות.. לא מבינה בצפרות) ואפילו תנינים תוכלו לראות בדרך ברחבי הנהר. אחרי הסיור בנהר, עוצרים בכפר סמוך שם מסתובבים קצת (בכל זאת הם צריכים להצדיק את המחיר של הסיור..).
למידע נוסף:
מקסיקו
מרכז אמריקה

יום שבת, 6 במרץ 2010

מרידה - Merida

במדינת יוקאטן (Yucatan), ללא ספק מדינה מיוחדת, יושבת לה עיר הבירה, מרידה. למי שחזק ומתעניין בכינויים, הכינוי שלה הוא העיר הלבנה. מספיק להסתובב ברחובות העיר ולהבין מאיפה הגיע הכינוי הזה.. העיר באמת נראית לבנה.. משהו במבנים אשר בנויים כולם בצבע לבן דומיננטי, נראה כמו אבן גיר. העיר יחסית גדולה ויש בה לא מעט תושבים, אך בניגוד לערים גדולות אחרות שביקרתי בהן במרכז אמריקה, משהו באוירה כאן היה אחר, לא מנוכר וזר, אלא חם ומשפחתי. זה המקום להוסיף ולהדגיש כי יש לא מעט אזורים במהלך הטיול שמרגישים משפחתיות.. במיוחד שמגיעים למקום בו הישראלים השתלטו על האזור ואתה שומע עברית מכל עבר, ואז בארוחת ערב אתה מגלה במקרה שהבת דודה של ההוא שמטייל עם ההיא, עשתה איתי טירונות בניצנים, כן היינו באותה מחלקה.. כן איזה קטע, איזה צירוף מקרים.. מאד משפחתי (בחיי שאנחנו מדינה קטנה), כל כך משפחתי שאתה לא רואה את התושבים סביבך ולפעמים בקושי שומע ספרדית.. ולרגע אפשר לשכוח שנמצאים במקסיקו.. אבל לא כאן. למעשה, לא הרבה מטיילים מגיעים לכאן. מה שמוסיף לייחודיות של המקום. אני מצאתי כי זאת הזדמנות נהדרת לתור את העיר, להתמזג עם הסביבה והאנשים (עד כמה שאפשר.. בכל זאת..) ולהנות מהרגשת החו"ל.. ופה באמת מרגישים ככה.

אז בגדול העיר מאד עירונית.. כיף אדיר לטייל בין הרחובות בין המבנים (קחו מים.. חם כאן..) לטייל בין השדרות המרכזיות ופשוט לתת לרגליים להוביל אותך (שימו לב לכיוונים שהלכתם בהם, או קחו מפה.. אני קצת התברברתי בדרך..). סופי השבוע באזור מיוחדים הרבה יותר. יש מעין אוירת חג ברחובות, כל מיני מופעי רחוב, רקדנים, המסעדות ובתי הקפה מתרחבות ומוציאות גם שולחנות החוצה.. מיוחד מאד!

פרוגרסו - Progreso

אז אחרי שטיילתי ברחבי העיר, ראיתי, נהנתי, ספגתי אווירה (הזעתי למוות..), הגיע הזמן לנוח קצת.. כי גם אני מאבדת סבלנות שחם לי, וגיליתי שהרבה יותר מהר ממה שחשבתי.. אז הרחקתי קצת מהעיר, הצפנתי ליתר דיוק, והגעתי לעיירת הנופש של התושבים המקומיים. אם זה מספיק טוב להם, זה טוב גם לי.. ו- אוהוו כמה שזה טוב לי.. יש כאן ים.. ובדרך כלל מה מגיע עם ים? נכון, בריזה.. אין על רוח המגיעה מן הים במזג אויר חם ומעיק בשביל לשפר לי את מצב הרוח. אתם רואים לא כל כך קשה, באמת. אבל אם נפסיק לקטר שניה (כי עוד תקבלו את הרושם שסבלתי כאן, ובאמת שנהניתי), זאת באמת עיירה חמודה לאללה. יש כאן טיילת חביבה, חוף יפה, שקט, שלווה. מושלם. באמת שמרגישים כאן בחופשה. מאד שונה מן האוירה העירונית הקיימת במרידה. אפשר להעביר כאן יום יומיים בכיף, הכל תלוי בכמה חשק יש לרבוץ.. הם יודעים לנפוש המרידיינים.