במהלך הטיול הזה נתקלים בהמון מטיילים.. עם חלקם אתה מטייל יותר, חלקם פחות, יש כאלה שאתה נתקל בהם ליממה עוצר לשיחה ואז ממשיך הלאה.. אחד הדברים שהבנתי אחרי שטיילתי כבר דיי הרבה זמן ופגשתי כל כך הרבה סוגי מטיילים, הוא שאם נעשה חלוקה גסה אז יש את המטיילים שמתכננים את הטיול לפרטי פרטים ולפני כל יעד שהם מגיעים אליו, מבררים טוב טוב כל פרט אפשרי על המקום רק כדי לקראת מה הם הולכים. הסוג השני הוא ההפך הגמור, לרוב הוא שומע על מקום מחבר בהוסטל, ופשוט זורם לו ליעד הבא מבלי לדעת כמעט כלום על המקום. אני שייכת לסוג המטיילים הראשון. לא מפתיע, מה? אז למה בעצם אני מפרטת ומסבירה את אחת התיאורית שפיתחתי לגבי מטיילים במהלך הטיול.. כל זה בשביל להסביר שלפני שהגעתי לטיקאל, כבר ידעתי שזהו אחד המקומות היותר מוכרים בגואטמלה ובמרכז אמריקה כולה.. אתר עתיקות ידוע ומרשים של בשני שבט המאיה.. ושאם אתם נמנים על סוג המטיילים השני, אל תחכו לשמוע על זה במקרה מאיזה שיחת חולין בין שני מטיילים.. אתם חייבים להגיע לשם. ומהר.
אז כבר יצא לי לראות כמה אתרי עתיקות במהלך הטיול.. בכל זאת דרום ומרכז אמריקה מלאה בכאלה. אבל הייחוד של האתר הזה הוא במיקום שלו. תנסו לדמיין יער טרופי ענק (אבל ממש ענק), עם מלא בעלי חיים וציפורים וכל מיני צמחים.. ובתוך כל אלו מצוי לו אתר עתיקות.. לא האזור הקלאסי בו מגלים בדרך כלל מבנים ארכיאולוגיים.
בכלל, כל האוירה סביב הטיול לטיקאל היא אוירה מיוחדת.. נתחיל מזה שאת הסיור מתחילים עם כל הקבוצה בשעות הקטנות של הלילה.. כולם עולים לאיזה רכב (שאני חייבת להודות היה דיי מצ'וקמק), מגיעים לאתר ופשוט מתחילים ללכת בתוכו.. הכל בסנכרון מדהים עם הזמן כדי שבשעה של הזריחה, מגיעים לנקודה הכי יפה באתר, הנקודה של ראש הפירמידה בכדי לצפות איך היום מתבהר והאור לאט לאט מאיר את הכל מסביב. בחיי שהיה שווה להתעורר ב-2 בלילה בשביל זה!
מהשלב הזה, ממשיכים לטייל והפעם באור.. אני לא הטיפוס הרוחניק.. ונדמה לי שבטח כבר ציינתי את זה בעבר, אבל אחרי החוויה הזאת של הזריחה.. היתה בי אנרגיה אחרת.. משהו חזק שפשוט הפך את המשך היום למשהו מיוחד במינו..
אז המשכנו ללכת בתוך היער, ועכשיו כבר אפשר היה לראות עד כמה הוא גדול ומסועף.. את מגוון בעלי החיים שיש שם.. פה ושם רואים איזה קוף חביב שקופץ מעץ לעץ, מנסים לצלם ומגלים שהוא ממש זריז.. ממשיכים לטייל בין המבנים השונים של האתר, מטפסים על פירמידות נוספות ופשוט חווים את המקום בצורה שקשה לתאר במילים. אני חייבת להודות כי המדריך שהוביל את הקבוצה שלנו, שיחק אותה לגמרי.. בכל מקום פירט והסביר ואפילו הבנתי אותו (לא לכולם יש אנגלית באמת מובנת..).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה