סנטה מרתה - Santa Marta

סנטה מרתה, עיר השוכנת לחופו של הים הקריבי. יש מטיילים שיגידו שזאת עיר דיי נטושה ויש שיגידו שזה כל הקסם שלה. מה שבטוח, מי שמתכנן לצאת לטרקים היותר ידועים שעושים בקולומביה, יגיע לכאן, כי זאת נקודה נהדרת להתמקם בה בכדי להתארגן ליציאה.

העיר האבודה – Ciudad Perdida

עיר אבודה אשר נתגלתה לפני בערך 30 שנה. בעיר הזאת היו חיים בני הטיירונה, עד אשר הספרדים כבשו את המקום.

הטרק עצמו יוצא מסנטה מרתה, חייבים לקחת מדריך (מכאן היתה חטיפת המטיילים לפני כמה שנים), אפשר ללכת לאיבוד בג'ונגלים בדרך.. אז מחפשים איזה סוכנות תיירים, הם מציעים דיל של מדריך, מבשל (3 ארוחות ביום) וסבל (לרוב המבשל והסבל זה אותו בן אדם).

זה המקום לציין שהטרק לא תמיד יהיה פשוט, אבל הוא מדהים ויפה. הוא נמשך 6 ימים. אבל ההליכה בכל יום רגועה יחסית. קחו בחשבון שמדובר באקלים טרופי, אז צפו לגשם במהלך הטרק.. זה הזמן להוציא את המעיל גשם מהתחתית של המוצ'ילה.

פארק טיירונה – Praque Tayrona

את הטרק אל העיר האבודה לא כולם עושים. יש מטיילים שבוחרים לוותר עליו, במיוחד כאלו שכבר עשו את הטרק של העיר האבודה בפרו. אבל פארק טיירונה, בעיניי הוא אתר חובה לכל המטיילים שמגיעים לקולומביה! מדובר בפארק עצום, אשר משלב יערות גשם, ג'וגנלים והדובדבן שבקצפת.. רצועת חופים מדהימה!! חופי ים אשר יד האדם עוד לא נגעה בהם, נשאר בהם משהו טבעי ולא מסחרי (אל תתפלאו שעם כל הטבעי הזה גם תראו איזה נודיסט או שניים שמסתובבים באופן טבעי על החוף).

בכדי להגיע אל החופים עוברים דרך היערות שבדרך. עושים מן טיול קטן ומתרשמים מהסביבה המדהימה. אז יש כמה אפשרויות, יש כאלו שמשכירים סוסים (אלו שממש אוהבים להיכנס לאווירה), יש שכאלו שיעשו את הסיור בתוך הג'ונגל בג'יפ ויש כאלו שילכו ברגל. כך או כך, מדריך נחוץ, בקלות אפשר להתברבר.. (מה לעשות כל העצים דומים אחד לשני). מגוון הצמחייה שיש כאן מדהים, כמות בעלי החיים, כל מיני זנים שלא היה לי מושג שקיימים.. באמת משהו מיוחד.

רוב האנשים מבלים כאן את הלילה. מזג האוויר חם במהלך היום, ובערב יש בריזה מדהימה שמגיעה מן הים. אנחנו הלכנו לאחת המסעדות והשכרנו מהם ערסלים וישנו בחוץ. יש גם כמה מקומות שמשכירים חדרים.. בבדיקה זריזה של החדרים (זוועה.. ואני עדינה) העדפנו לישון בחוץ. לאלו מכם שרגישים לעקיצות יתושים (כמוני למשל), מומלץ בחום להצטייד בדוחה יתושים מכל סוג. רק תחסכו לעצמכם את הגירוד הנוראי.

מוזיאון ארכיאולוגי טיירונה – Museo Arqueologico Tayrona

מוזיאון שיושב בסנטה מרתה עצמה. תכלס, זה לא אתר חובה, בטח למי שלא משתגע על מוזיאונים. אבל מי שמתכנן כן לעשות את הטרק של העיר האבודה, או לטייל בפארק טיירונה, יוכל אולי להבין יותר טוב מי היה השבט הזה.תכלס, זה יכול להפוך את הטיולים האלו ליותר מעניינים.

קרטחנה - Cartagena

קרטחנה שבקולומביה, עיירת החוף הגובלת עם הים הקאריבי. אני חייבת לציין שבמהלך הטיול באזור דרום אמריקה מבקרים בלא מעט עיירות חוף, ולפעמים מרגישים שראית אחת, ראית את כולן.. אך במקום כזה עדיין לא נתקלתי. יש משהו בעיירה, באנשים ובאווירת החופים כאן שגורם לעיירה להראות אחרת לחלוטין. אם לומר את האמת, יש כאן משהו שבעיניי מזכיר קצת את ברזיל.

קרטחנה נחשבת לאתר נופש מאד פופולארי ומאד נחשב ברחבי קולומביה ודרום אמריקה בכלל. החבר'ה שמגיעים לכאן יכולים לבחור במגוון מקומות לינה רחב למדי, מלונות, הוסטלים, או להשכיר דירה עם עוד כמה אנשים. כמו כן, יש כאן מגוון גדול של מסעדות, בתי קפה, פאבים.. רק תבחרו.

החופים טרופיים, חול לבן, דקלים.. פשוט תענוג מתמשך. ואם כבר ציינתי שקרטחנה מזכירה מעט את ברזיל, אז מי שיטייל בסלבדור בטח ישים לב לדמיון בתרבות המכירה בחופים. הרבה דוכנים על החוף המציעים מאכלים מקומיים, משקאות, שייקים. יש אפשרות גם לעשות מסאז'.. בקיצור, גן עדן!

פלאיה בלאנקה - Playa Blanca

אחד החופים היותר מוכרים ומפורסמים ברחבי קרטחנה הוא חוף בלאנקה.

אל תטעו, לא מדובר בעוד חוף פשוט בעיר (אם אפשר לקרוא לחופים כאן פשוטים..). פלאיה בלאנקה שוכנת על אי בשם איסלה דה בארו (Isla de Baru), אשר ממוקם מערבית לקרטחנה (20 ק"מ פחות או יותר). בכדי להגיע אל האי כמובן שצריך לקחת שיט על גבי סירונת קטנטונת, שיוצאת מהשוק הגדול בקרטחנה, או בשפת התושבים המקומיים מרקדו בזורטו (Mercado Bazurto). כאשר מגיעים נגלה חוף יפהפה! אנחנו בילינו שם יום שלם.. קצת רבצנו על החוף, קצת שנרקלנו, קצת אכלנו.. בקיצור, קצת מהכל. חוף באמת יפהפה. אנחנו בחרנו לחזור עוד באותו היום, אבל יש כאן גם אכסניות שאפשר ללון בהן, ואני גם ראיתי כמה חבר'ה שהתכוננו ללינה על החוף. מה שבא לכם, הכל הולך.

קזינו פרלה דל קאריב - Perla del caribe casino

אני אקדים ואומר.. חבר'ה לא מדובר בלאס וגאס.. תנמיכו ציפיות ולא תתאכזבו. הנמכתם.. עוד קצת.. יופי. עכשיו אפשר לספר קצת על הקזינו. הקזינו דיי חמוד. מקום קטן יחסית, יש כמה שולחנות משחק של בלק ג'ק, כמה מכונות הימורים, רולטות פה ושם.. אבל בהחלט מדובר בשינוי מרענן.

בדרום אמריקה, כל הזמן רואים נופים, טבע, נתקלים בתרבויות שונות, ולי זה לפעמים קצת הרגיש כאילו נכנסתי למכונת זמן, והגעתי לנקודה שכל כך שונה מהחיים היומיומיים שלי.. אז זה דווקא נחמד להיתקל במשהו קצת מערבי. בקיצור, הזדמנות נחמדה לבזבז כמה פזוס.. ומי שיתמזל מזלו גם ירוויח כמה..

אה, כמעט שכחתי. יש פה לא מעט בחורות אשר עובדות במקצוע העתיק ביותר.. כנראה שהן ירצו לשנורר מכם קצת כסף, בכל זאת הגעתם לקזינו, כנראה שיש לכם ממנו.

הקזינו פעיל כמעט בכל שעות היום. מ-3 בצהריים ועד 6 בבוקר שלמחרת.

בוגוטה

בוגוטה הינה עיר הבירה של קולומביה ולמעשה מדובר בעיר הגדולה ביותר בקולומביה כולה. אני לא יודעת מה שמעתם על קולומביה, אבל בבוגוטה העיר מודרנית וחדשנית לחלוטין. תוכלו להתרשם מהמראה של העיר, מהמסעדות המוצלחות (בחלק מהמקומות..), ואם באמת תביטו מסביבכם לא תוכלו גם להתעלם מהפערים הבולטים בין המעמדות. מתושבים אשר חיים במעמד הגבוה,ללא ספק עשירים, מתגוררים בבתי פאר ועד אנשים עניים ברחובות, ותושבים הגרים באזורים הרבה יותר פשוטים.

הר מונסרייט - Cerro de Monserrate
לא מדובר בטיפוס על הר לשם הטרק.. אלא לשם התצפית. אני עליתי על ההר ברכבל, יש גם רכבת הרים שמסיעה עד לפסגה. למעלה רואים את כל העיר וניתן (ואף מומלץ) להתרשם מהנוף ההררי שמסביב לבוגוטה.

בניגוד לתצפיות אחרות שביקרתי במהלך הטיול, בהן אתה מגיע עד למעלה מתבונן בנוף 5.. 10.. 15 דקות וממצה את העניין דיי מהר, מנסה לסחוב עוד כמה רגעים כדי לא להרגיש שהגעת עד למעלה רק בשביל לרדת למטה דיי מהר, פה יש דברים נוספים שתוכלו לעשות אחרי שתמצו את התצפית. יש שוק קטן וחביב, מסעדות (אוכל זה תמיד טוב.. גם אם לא באמת רעבים... מה, אתם כבר למעלה..), גן נוי מרשים למדי.. וכנסייה עם פסל של ישו (שלא ניתן לפספס) .

מלחמות שוורים
לכל מדינה יש את המנהגים והתרבות שמאד אופיינים לה. אחד הדברים שמאד מקובלים בבוגוטה הוא מלחמות שוורים. בכל יום ראשון בכיכר טורוס דה סנטה מריה (Plaza de toros Santa Maria), תוכלו להתרשם מלחימה בין שוורים.. קצת מזעזע בהתחלה, אין מה להגיד.. במיוחד שרואים את הקהל מריע וצועק בהתלהבות.. (מצד שני, זה לא כל כך שונה מאוהדי כדורגל אצלנו בארץ..). מי שמתכנן להתרשם מהחוויה, כדאי להוסיף דבר אחרון, הכרטיסים מעט יקרים.

כיכר בוליבר – Plaza Bolivar
כיכר רחבת ידיים ברובע לה קנדלריה – La Candelaria, בעלת מבנים מרשימים למדי, אחד מהם הוא ארמון הצדק. כמו כן, נמצאים כאן גם הקתדרלה הראשית, ומקום משכנו של ראש עיריית בוגוטה. בכל יום רגיל, הכיכר יחסית שוממת ויש בה רק אנשים עוברים ושבים.. כשמגיעים לכאן ביום בו יש לתושבים בעיר אירוע מיוחד, יום חג או כל דבר שמצריך הגעה לכיכר בוליבר, המראה הוא אחר לגמרי.. המוני תושבים שמתאספים בכיכר, משווה לכיכר מראה מיוחד, חגיגי ומלא שמחת חיים. דבר אחרון שדיי חשוב למטיילים ותיירים בכיכר בוליבר, כאן תוכלו למצוא נקודת אינפורמסיון (מודיעין), שדוברים בה גם אנגלית.

אצטדיון הכדורגל אל קאמפין – Estadio Nemesio Camacho El Campin
מדובר באצטדיון כדורגל שיחסית הוא קטן.. אני מתכוונת יחסית למרקנה בברזיל, או לאצטדיון בוקה בארגנטינה. סך הכל, מדובר באצטדיון המכיל בערך 50,000 מקומות. תושבי בוגוטה נוהגים לפקוד אותו בקביעות שיש משחקים בעיר. אוהבי הכדורגל, גם המטיילים נוהרים למקום הזה.

למידע נוסף הכנסו לאתר זזנו

טרק פוייוה

עוד אחד מהטרקים היותר מפורסמים ברחבי צ'ילה וגם הפעם הוא מוכר וידוע בשל העובדה שמספר ישראלים הלכו בו לאיבוד..

לטרק יוצאים מהעיר אוסרנו, עיר שלא הרבה מטיילים מגיעים אליה בשביל העיר עצמה, אלא בשביל לצאת אל הטרק המדובר. מאוסרנו לוקחים אוטובוס אשר מגיע אל פארק נאסיונאל פוייוה (Praque Nacional Puyehue) (התחנה האחרונה בקו של האוטובוס).

מי שאינו מתכנן לעצור באוסרנו, אפשר גם להגיע מברילוצ'ה בארגנטינה, הטרק סמוך יחסית לגבול.

הטרק עצמו נמשך 4 ימים ובמהלכו נתקלים בשני הרי געש הר געש פוייוה (Volcan Puyehue ) והר געש קזבלנקה (Volcan Casablanca). הנוף מדהים, הרים, יערות, ופסגות מושלגים. מבחינת קושי המסלול, אם לומר את האמת יש כמה איזורים לא פשוטים (אבל באמת שזה כבר אינדיווידואלי).

לפני שאתם מתחילים ללכת דבר חשוב, הטרק הזה חייב להעשות בעונה המתאימה.. אחרת, הוא ממש קשה ומאד מסוכן.

עוד פרט שחשוב לשים לב אליו, במהלך הטרק לכל אורכו יש סימונים. כדאי מאד להשתמש בהם ולא לסמוך על מפה ומצפן (הרי געש משגעים את מצפן..) ואם יש יום עם ראות לא טובה, אולי כדאי לחכות שיתבהר ולא לפספס סימון. הפארק עצום בגודלו התברברות פה זה לא כמו התברברות בשביל ישראל..

אז התחלתם את המסלול, נהדר! אז אני כבר מכריזה שכדאי להתחיל את הטרק עם המון המון כוחות כי כבר בתחילתו, ביום הראשון, יש עלייה.. האמת, כמעט כל היום במגמת עלייה.. ואני אומרת, מה שלא הורג מחשל.. אז בקטנה. החדשות הטובות הן שהיום הראשון הוא יחסית קצר (בערך 4-5 שעות) כי יש גם את הנסיעה אל הפארק..

בלילה, כמו בשאר הלילות תמיד יש אתרי קיימפינג בהם אפשר להתמקם ולהתארגן לארוחת ערב ושינה.

בהמשך הטרק, עוד צפוי לכם טיפוס להר געש, הגעה למעיינות חמים, גייזרים- (שימו לב כי הדרך אליהם לא מסומנת, אך ממשיכים אליהם לאחר הלינה באתר הקיימפינג בלילה השני) אנחנו השארנו את הציוד בקיימפינג שישנו בו והמשכנו אליהם קלילים ומאושרים, ללא ציוד. למי שעדיין תוהה מה הסימון הכי טוב בשביל למצוא אותם.. לכו בעקבות הריח של הגופרית, ככל שתתקרבו הוא יילך ויתחזק. חוץ מזה, אתם גם צפויים להיתקל בנהרות (בדרך לגייזרים), אל תתפלאו אם תצטרכו גם לחצות אותם ותגלו שהמים מגיעים בדיוק לנקודה שמקפיאה את השחלות.. כי לי זה בא דיי בהפתעה.. אז בנות, אל תגידו שלא הזהרתי.. (בנים, אני מניחה שגם לך יהיה קר, אבל אני חייבת להזדהות עם אחיותיי הנשים.. עמכם הסליחה).

טיפ אחרון לסיום, במהלך הטיול כנראה שתיראו תושבים מקומיים על סוסים, חלקם עובדים שם ויש גם כאלו שלא, בכל אופן, הם מכירים את האזור בצורה טובה למדי, אם אתם זקוקים להכוונה או עזרה, אל תהססו לפנות אליהם.

לעוד מידע, הכנסו לאתר זזנו החדש.

פוקון

פוקון לרוב מוכרת למטיילים משום שהיא מהווה את נקודת היציאה לטרק היומי המדובר בהר הויאריקה. יחד עם זאת פוקון הינה עיר השופעת אטרקציות שונות ואם כבר מגיעים לכאן בשביל לצאת לטרק הויאריקה (ומי שמתכוון לטייל בצ'ילה, סביר להניח שיגיע לכאן..), שווה להישאר עוד יום יומיים ולהנות קצת מן העיירה.

פוקון עצמה היא עיירה קטנה ונוחה שנוף הבתים מורכב ברובו מבתי עץ קטנים.. אוירה כפרית משהו. יחד עם זאת, יש כמובן גם את האופציה להתפנק ולהתאכסן בבית מלון שעולה מעט יותר מהמחיר שמטייל ממוצע בדרך כלל משקיע על מקום לינה.

טרק הויאריקה טרווס – Viarrica Travers

מפוקון מהווה בסיס יציאה לטרק באורך של 3 ימים, במהלכו עוברים בין מספר הרי געש, ביניהם גם הר הגעש ויאריקה כמובן. הנוף במהלך הטרק מדהים.. תלוי בעונה כמובן, אבל יש שילוב של הרים ירוקים ושלג על פסגות הרים ובשולי דרכים (או ממש על הדרך אם תטיילו שם בעונה המתאימה). במהלך הטרק מטפסים על אחד מההרים, רואים מפלים ונחלים, וישנים ליד לגונות מדהימות!

לא יודעת אם אתם זוכרים, אבל לפני כמה שנים היה סיפור על מטיילים ישראלים שהלכו לאיבוד במהלך הטרק הזה ממש (כמובן שהם טיילו בעונה לא כל כך מתאימה..), לסיפור הזה יש סוף טוב. החבר'ה נמצאו ע"י משלחת חיפוש מישראל. בקיצור, גם פה אני אהיה דודה פולניה מעצבנת ואומר להיזהר.. זה לא צריך להיות כזה מסובך, צריך להצטייד במפה עדכנית ופשוט לברר לפני שיוצאים לטרק את מזג האויר..

מעיינות חמים טמס גיאומטריקאס – Termas Geometricas

אם מתרחקים מעט מאזור פוקון יש מספר מקומות בהם אפשר להשתכשך במיי מעיינות חמים. אחד המעיינות הכי מדהימים שראיתי בכל דרום אמריקה היו ממש כאן בסמוך לפוקון. המעיינות ממוקמים בפארק הלאומי ויאריקה (Parque Naciona Viarrica), שם מדובר בשרשרת מעיינות ואני לא מדברת על 2-3 ברכות.. אלא על 17.. כל המעיינות נמצאים בתוך יער מדהים, ירוק ויפהפה!

המקום באמת מרהיב ביופיו וכשאני הייתי שם, היה דיי שקט למען האמת.. אז אתם בטח תוהים איך מקום כזה יפה עדיין לא מפוצץ מטיילים.. אז הנה הקץ'.. הכניסה קצת יקרה (מחיר זה דבר דינמי.. בזמני היה מדובר ב-16 דולר בערך) וההגעה קצת מורכבת, הדרך לשם לא הכי נוחה וצריך רכב שטח גבוה..

המקום פתוח משעות הבוקר ועד שעות הערב, כך שאפשר להעביר שם בכיף יום שלם..

רפטינג

כל חובבי האקסטרים ישמחו לגלות שיש כאן נהר נהדר לרפטינג. נהר בשם טרנקורה Trancura. למי שעדיין לא התנסה בחוויה הנהדרת הזאת, אולי הגיע הזמן להתחיל. בכל אופן, יש כאן רפטינג לפי רמות, אז לא חייבים לעשות את המסלול הכי מורכב. אפשר גם להתחיל בקטן יותר. נחזור לאלו שכבר התנסו בעבר וקצת מבינים בזה, יש אזור במהלך הנהר שהוא מיועד לרמת קושי הגבוהה ביותר, שהוא אזור דיי גועש. אז כמובן להיזהר.. אבל מומלץ.

הר הגעש ויאריקה

ללא ספק צ'ילה ידועה בטרקים ובטיולי היום שלה. אחד מטרקים היותר מוכרים, הוא טרק יומי- הטיפוס להר הויאריקה. טרק פשוט יחסית, לא צריך מפה, לא צריך להכין יותר מדי ציוד, צריך בעיקר שרירים ברגליים וסיבולת לב ריאה.. מדובר בטיפוס לגובה של 2487 מ'.. וכמו שכבר הבנתם, טיפוס זה אומר עלייה.. וכדי לייפות את זה עוד קצת.. העלייה בשלג.

ההכנה המקדימה למסלול של הויאריקה מתרחשת ביום שלפני. עוברים ברחובות פוקון הקרובה להר הויאריקה ומחפשים סוכנות תיירים שמוציאה קבוצה (יש להם הגבלה לכמות אנשים בקבוצה). יש מלא סוכנויות.. אז אם אחת מלאה, או יקרה מדי, או לא נראית לכם.. יש אחרת.

אחרי שסוגרים דיל עם סוכנות, הגיע זמן המדידות.. כן, כן, מדידות. מודדים חליפת טיפוס שמתאימה לשלג, נעליים מיוחדות שלמעשה הן נעלי טיפוס עם דוקרני שלג. כדאי מאד שהן יהיו נוחות.. אחרת אתם יכולים להיתקע 4 שעות של טיפוס (ואולי אפילו יותר) עם כאבים בכפות רגליים.. לא כדאי. חוץ מזה, בסוכנות שלנו קיבלנו גם תיק מיוחד לדברים שלנו, גרזן (פחות נעזרים בה בטיפוס, יותר בירידה) וזהו. אחרי כל שלבי המדידות.. אפשר להתחיל.

אז מגיע יום הטיפוס.. איזה התרגשות.. עשו לעצמכם טובה, תעלו את החלק הראשון ברכבל. הוא לא מעניין יותר מדי, לא מושלג יותר מדי וסתם מעייף לפני העלייה הרצינית בשלג. כשאנחנו עלינו ברכבל ראינו כמה חבר'ה מתחתינו מטפסים ברגל, מתסכלים למעלה ומבט של חרטה בפניהם (סתם, לא ראו את הפנים שלהם.. זה היה גבוה מדי.. אבל אני יכולה רק לתאר לעצמי).

כאמור, העלייה במסלול דיי קבוע, אין יותר מדי שינויים בדרך, מלבד הנוף מדהים שהולך ונגלה ככל שעולים יותר ויותר.

טיפ קטן, מי שמצונן, שיצטייד במלא טישו.. הקור לא עוזר לאף הסתום, והאף הסתום לא עוזר לנשימה המוגברת, והנשימה המוגברת עם אף סתום לא עוזרת לטיפוס.. הבנתם את הרעיון הכללי ובחיי שהכל מנסיון..

אז סוף סוף מגיעים לפסגה, הנוף מדהים (בלי טיפה של ציניות, באמת מדהים). זה גם המקום לציין שהר הגעש עדיין פעיל, אפשר לראות ולהריח מלוע ההר עשן סמיך. אומרים שאפשר גם לראות לבה לפעמים.. אני לא ראיתי כלום חוץ מעשן.

ואחרי שנגמר החלק הקשה של הטיפוס מגיע החלק הכיף. הירידה. מה שעלינו ב- 4 שעות ירדנו בשעה. למי שתוהה איך.. הדרך פשוטה למדי, כל הדרך נעשית בגלישה למטה על הישבן. סוף סוף יש שימוש לחליפות שמדדנו ביום קודם. הרבה יותר נוח לגלוש עליהם ולשמור על הבגדים מתחת יבשים יחסית. זה גם הזמן להשתמש בגרזן איתו עוצרים.

אז איך בעצם זה נעשה. לא יורדים הכל בדוח אחד על למטה.. יש תעלות לאורך הירידה. ובכל תעלה יושבים ופשוט מתגלשים.. כשנגמרת התעלה מסתובבים על הבטן ועוצרים עם הגרזן. נשמע מסובך, אבל לא.. תהיה לכם הדגמה חיה, אל דאגה.

את הטרק מסיימים ספוגים בשלג שנמס לכם על החליפות וסביר להניח שחלק גם ייכנס מתחת לבגדים.. אבל למי אכפת. הטרק באמת כיף. יחד עם זאת, צריך גם להיזהר.. הוא לא בהכרח פשוט והיו בעבר מקרים של תאונות. אז להנות זה חובה.. אבל גם לשמור על עצמכם .